סעיף 74 קובע: "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו"

סעיף זה מסדיר את היכולת של הנאשם להגיש בקשה לקבלת חומרי חקירה ולגלות את כל החומרים שנמצאים בידי היחידה החוקרת או שצריכים להיות בידיה. על רשות התביעה להכין רשימה מסודרת של כל החומר שנאסף או נרשם ולהעבירם אל הסנגור. הכלי הנ"ל בעצם נועד כדי לוודא כי אכן כל החומר הועבר לידי ההגנה. 

ככלל, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יש למסור לעיון הנאשם כל "חומר חקירה" שהוא רלוונטי לאישום ועשוי להועיל להגנתו, וכן כי יש לפרש את המונח "חומר חקירה" ואת תכולתו באופן רחב, הכולל אף ראיות השייכות לפריפריה של האישום.

במקרים מסוימים כאשר ההגנה מגישה בקשה לקבלת חומרי חקירה, התביעה טוענת כי החומרים לא קיימים. וזאת כי לא תמיד המשטרה רוצה לחשוף את כל המסמכים שבידיה. בעניין זה החוק קובע כי יש לה את היכולת להטיל חיסיון. אך ללא חיסיון על היחידה החוקרת להציג את כל המסמכים. 

תפקיד הסנגור הוא לבקש את אותם חומרים במסגרת הבקשה לקבלת חומרי חקירה וכך גם בית המשפט העליון פסק לא פעם: "זאת ועוד, גם חומר שאינו בידי רשויות החקירה והתביעה יכול להיחשב לחומר חקירה אם הוא מצוי בידי גורמים אחרים אך רלוונטי לשאלות שעומדות לדיון ולביסוס האשמה או ההגנה במשפט (בש"פ 9322/99 הנ"ל; בש"פ 8467/99 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 454 (2000); בש"פ 2632/00 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 15.6.00)). "

משרד עורך הדין משה פלמור עוסק בייצוגם של נחקרים, חשודים ונאשמים במגוון העבירות במשפט הפלילי, ומעניק ייעוץ וייצוג משפטי שוטף בכל שלב משלבי ההליך הפלילי.

מאמר זה אינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.