חוק לשחרור על-תנאי ממאסר תשס"א-2001, מפרט את תנאי הסף לשחרורו של אסיר אשר ריצה שני שלישים ממאסרו. כמו כן החוק מפרט את הליך השחרור והתנאים שעל פיהם מותנה השחרור. החוק אף מסדיר את השיקולים שהוועדה נדרשת לשקול.

מלבד תנאי של ריצוי שני שליש ממאסרו הכולל של האסיר ניתן אף להגיש בקשה לשחרור על תנאי מטעמים רפואיים. בסמכות הוועדה לשחרר אסיר כאשר אחד מן התנאים מתקיים בין אם זה כי ימיו של האסיר ספורים ובלבד שפסק הדין בעניינו חלוט (שלא ניתן לערער עליו) או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, ובין אם האסיר זקוק להנשמה באופן מלאכותי, ובין אם האסיר מחוסר הכרה באופן קבוע או נמצא במצב של דמנציה מתקדמת שבגללם הוא נדרש להשגחה רצופה של 24 שעות.

בדיון בפני וועדת השחרורים ב"כ היועמ"ש רשאי להציג בפני הוועדה מידע חסוי שעצם חשיפתו יש בו לפגוע בביטחון המדינה או באינטרס ציבורי אחר. בסמכות הוועדה לחסות את אותו מידע וכן לחסות את הנימוקים לקבלת המידע. 

תפקידו של עורך דין פלילי בוועדת שחרורים הוא למזער את הנזק בגין אותו מידע חסוי ולשכנע את הוועדה כי מדובר במידע ישן ולא רלוונטי שמשקלו נמוך ואין בו להשפיע על לשיקולי הוועדה בבואה להורות על שחרור על תנאי.  

במקרים בהם וועדת השחרורים החליטה לדחות את בקשת האסיר לקיצור שליש ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוט הוועדה. הבקשה צריכה להיות מוגשת על ידי עורך דין פלילי מקצועי שכן בית המשפט המחוזי יתערב בהחלטת הוועדה רק כאשר העניין לא סביר כלל בכפוף לעקרונות של המשפט המנהלי.

החליטה וועדות השחרורים לדחות את בקשת האסיר לשחרור על תנאי, בסמכות הוועדה לקבוע כי יתקיים דיון חוזר במועד נוסף. הרשות לשיקום האסיר, שירות המבחן וב"כ היועמ"ש קיימת הסמכות לבקש דיון חוזר.

במקרה בו החליטה וועדת השחרורים לדחות את בקשת האסיר לשחרור על תנאי, על האסיר להמתין חצי שנה ממועד ההחלטה שלא לשחרור לפני שיוכל האסיר להגיש בקשה מנומקת לקיום דיון חוזר. חשוב לדעת כי הדיון בוועדה יהיה ללא בנוכחות הצדדים.

כאמור, על ההחלטה שלא לקבל את בקשת האסיר לקיים דיון חוזר ישנה האפשרות להגיש עתירה מנהלית.

משרד עורך הדין משה פלמור עוסק בייצוגם של נחקרים, חשודים ונאשמים במגוון עבירות במשפט הפלילי, ומעניק ייעוץ וייצוג משפטי שוטף בכל שלב משלבי ההליך הפלילי.

מאמר זה אינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.