תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש"ם-1980, מסדיר את זכויות העצורים והאסירים לעתור כנגד החלטות מנהליות של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל. 

בבג"ץ 221/80 דרויש נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד לה(1) 536, 539-538 (1980) פסק כב' ממלא מקום הנשיא, חיים כהן את הדברים הידועים הבאים: "זכותו של אדם בישראל, שנידון למאסר (או שנעצר כדין), להיכלא בתנאים המאפשרים חיי אנוש תרבותיים. אין בכך כלום, שזכות זו אינה קבועה מפורשות בשום חיקוק: זכות היא מזכויות היסוד של האדם, ובמדינת חוק דמוקרטית היא כה מובנת מאליה עד כי ככתובה וכחקוקה דמיא. וכבר נזדמן לנו לא פעם להדגיש, שאם המאסר בא - כהכרח אשר לא יגונה - לשלול אדם את חירותו הפיסית, אין הוא בא חלילה לשלול ממנו את תדמיתו ואת רמתו האנושית."

1. תנאי כליאה, לרבות החלטה על העברה לאגף אחר.

2. החלטות שב"ס בנוגע לסיווג האסיר.

3. החלטות שב"ס בנוגע לתנאי חופשה.

4. החלטת שב"ס בנוגע להתייחדות עם בן/בת הזוג.

5. החלטות שב"ס בנוגע לשילובו של האסיר בטיפול/ אי טיפול.

6. החלטות שב"ס בנוגע למתן טיפול רפואי לרבות הכנסת ציוד אישי מותאם.

7. עתירות אסירים על החלטות וועדת שחרורים.

אסירים רבים אשר נוהגים להגיש עתירות אסירים אינם מודעים להליכים המקדמיים שיש לבצע בטרם הגשת עתירה שכן אי מיצוי הליכים המקדמיים יכולים להביא לכך שהעתירה תדחה. כמו כן, אסירים רבים מגישים עתירות סרק שאין בסמכות בית המשפט המחוזי לדון בו ולכן ישנה חשיבות יתר להתייעץ עם עו"ד פלילי מוסמך טרם הגשת העתירה. 

הבקשה צריכה להיות מוגשת על ידי עורך דין פלילי מקצועי שכן בית המשפט המחוזי יתערב בהחלטת הוועדה רק כאשר העניין גובל במתחם סבירות ההחלטה בכפוף לעקרונות של המשפט המנהלי.

אסיר המעוניין לערער על החלטת בית המשפט המחוזי יפנה לבית המשפט העליון לקבלת רשות ערעור, תוך 30 ימים מיום ההחלטה או מהיום שהומצאה לו ההחלטה.

משרד עורך הדין משה פלמור עוסק בייצוגם של נחקרים, חשודים ונאשמים במגוון העבירות במשפט הפלילי, ומעניק ייעוץ וייצוג משפטי שוטף בכל שלב משלבי ההליך הפלילי.

מאמר זה אינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.